חסר רכיב

רעות דורון

רעות דורון
-
3.7.77-25.7.99
רעות נקראה ע"ש שיר הרעות, חשבנו כיצד לשלב את השיר שלשנינו היה כל-כך קרוב,
עם משמעות שמו של אחיה הגדול, עמית, הבחירה לא הייתה קשה.

כתינוקת הייתה רעות מקסימה, 23 שעות ביממה, את השעה הנותרת היא ישנה ובדרך כלל שאנו לא.
אך מה לנו השינה לעומת שפעת תלתלי הזהב, חיוך מקסים וצוהל כשאנו בעיניים טרוטות המבקשות להעצם- צריכים לשעשע אותה?

כשהייתה בת חמש יצאנו לשליחות בארצות הברית, הילדה החברותית הזו מצאה את עצמה
בודדה לכמה חודשים עד שהשתלטה על השפה האנגלית של דרום ארצות הברית (עם הניגון המתאים) ולכשדיברה אנגלית, עשתה זאת גם איתנו,
כשחזרנו ארצה והייתה צריכה לתרגם את האנגלית לעברית, יצאו לה פניני לשון כ: "לקחתי מקלחת", "את יודעת את פלוני" (במקום את מכירה, ועוד...

לכשנדדנו לשדה בוקר, הפכה רעות ל"סביבתניקית" אמיתית, היא יצאה עם חבריה לשיטוטים במדבר, התלבשה ברישול כמותם, והמכנס אותו אהבה יותר מכל היה ג'ינס קצר, ישן ומשופשף,
גדול ממידותיה הכמה מספרים, אותו הידקה למותניה בחבל.

לכשעברנו להרצליה והיא בתחילת כיתה י', הגיעה לבית הספר בלבוש המדרשה,
שם בקרב כל ה"צפונים", לא מצאה את מקומה והצטרפה לבית הספר למדעים- על"ה, היו אלו שלוש שנים נפלאות. חבריה מאותה תקופה היו הטובים שבידידיה.

עד לגיוסה לצה"ל עבדה רעות בגן לאוטיסטים ועשתה חיל בעבודתה, לצבא התגייסה רעות ליחידת מודיעין מיוחדת מאד, היא עברה סדרת מיונים מתישה במיוחד ויועדה לקצונה עם הגיוס, תוך שחתמה קבע לשנתיים נוספות. במהלך שירותה התבלטה רעות במיוחד וקודמה במהירות בתפקידים. בגיל 19 כבר הייתה ראש מדור, תפקיד אותו ממלאים לרוב, אנשים בוגרים ממנה.
מתקופה זו לא נשכך את המועקה שאותה לפעמים חשה באומרה שאין לה כבר כוחות לשותפויות סוד נוספות. (לעיתים נדמה היה נו שאפילו לרמטכ"ל אין סיווג ביטחוני כשלה...)

ושם ביחידה ההיא, פגשה את אלעד. זו הייתה חברות מופלאה, השניים מיצו את החיים במיטבם. רעות ואלעד הפכו לזוג שקשה לחשוב על אחד מהם בנפרד: הם טיילו בעולם, חיו יחד בדירה שכורה בת"א, אכלו במסעדות מיוחדות, בילו בצורה ייחודית, הפתיעו אחד את השני בצורה מדהימה והיו מאושרים עד אין קץ.

עם שחרורה מצה"ל עבדה רעות בחברת הייטק ולמדה באוניברסיטה כלכלה ופסיכולוגיה, לימודים אשר לא הספיקה לסיים.

בשבת כשעמדנו לחגוג את יום הולדתו של אוהד, נסעו רעות ואלעד לאסוף את עמית וחברתו מירושלים, ליד מושב נעמה ב11:20 לערך, בהתנגשות חזיתית, מצאו רעות ואלעד את מותם.

לכתה הותיר חלל גדול וגעגועים אין קץ.
חסר רכיב